49 הגירה ומיעוטים של קלווין, 35 היא קיבלה את המשמעות המעשית והמיוחדת רק בכנסיות הפליטים והמיעוטים . המודל היה מבוסס על התאוריה המהפכנית, שכל קהילה כשלעצמה היא כנסייה לכל דבר ועניין . כך לא היו הפליטים הקלוויניסטים זקוקים לארגון הכנסייה הגלובלי של הקתולים, ואף לא לכנסיות הטריטוריאליות ( Landeskirchen ) או העירוניות ( Stadtkirchen ) של הלותרנים או האנגליקנים . לניהול חיי היומיום של המהגרים הקלוויניסטים היה הדגם של כנסייה מקומית אוטונומית אידאלי : כל אחת מכנסיות המיעוט הקלוויניסטי על קהילת הפליטים שלה נשלטה בידי מועצת כנסייה ( "פרסביטרים" ) , שפרט לכוהני דת כללה גם שנים עשר זקנים, שנבחרו מבין הגברים החברים בקהילה . מועצה נוספת שנבחרה בהליך דומה, הדיאקונַט, הייתה אחראית לסעד וצדקה לעניים, לשירותי בריאות ולבתי החולים . שלטון הפרסביטרים התפרשׂעל פני כל הנושאים הנוגעים לממשל הפנימי של הקהילה וגם ליחסי החוץ שלה, הן מול השלטונות האזרחיים של החברה המארחת הן עם קהילות ורשויות אחרות באזור או באירופה . ואולם, עיקר דאגתם של הזקנים היה השליטה באמונתם ובהתנהגותם של חברי הקהילה . לצורך אכיפת הנורמות המ...
To the book