פרק שלישי: מתנתו של הרקליוס לאסלאם – מותה של האימפריה הפרסית

53 הפלישות הפרסיות לארץ ישראל ולמצרים העמידו בעיה קשה בפני קיסר ביזנטיון הרקליוס, שעלה לשלטון בשנת 610 אחרי הטוען לכתר פוקאס . הוא נאלץ להתמודד עם שבטים אווארים עוינים בקרבת קונסטנטינופול, ובה בעת לא היה יכול להתעלם מן הנוכחות הפרסית בטריטוריות במזרח הקרוב שהיו בעבר בשליטתו . בהתמודדות עם הפרסים בשנת 613 ליד דרעא שבסוריה נחל צבאו תבוסה מחפירה, שהִרשימה מאוד את האוכלוסייה המקומית . בעקבות התבוסה חתם הרקליוס בשנת 623 על הסכם הפסקת אש עם האווארים, והדבר אִפשר לו להמשיך את המהלך הצבאי נגד הסָסנים באנטוליה ובארמניה, שבו פתח שנה קודם לכן . הוא יצא לדרך מבָּסיס במפרץ איסכּנדרוּן שבפינתו הצפון-מזרחית של הים התיכון . ההיסטוריון הביזנטי תאופַנֶס המְוַודֶה קבע, שהרקליוס יזם את הסכם הפסקת האש עם האווארים מתוך כוונה להכין את עצמו לשלב הבא של המלחמה עם פרס ; וולטר קייגי ( Kaegi ) , במחקרו על הרקליוס, הצהיר שתאופנס צדק ללא ספק . ואכן, אחרי התכתשויות עם כוחות פרסיים בהרי טאוּרוּס, הצליח הרקליוס להערים על האויב ולהוביל את צבאו משם לתוך ארמניה הכבושה . 1 בהמשך נראֶה, כי תבוסת הביזנטים בשנת 613 והמערכות ...  To the book