בלבול בוושינגטון

ג׳ימי קרטר, ישראל והיהודים | 210 אל סיק מהמועצה לביטחון לאומי, בכירים במחלקת המדינה ובבית הלבן הטילו וטו על הבקשה, שמא ייווצר הרושם שאין הם בוטחים 35 בשאה . ואז סוף-סוף החל להתעורר החשד שמצבו של השאה מעורער מכפי שנראה כלפי חוץ, ולמרות היעדר מודיעין מהימן על המניעים של השאה ושל ח'ומייני, הכינה מחלקת המדינה ניתוח מקיף על המצב באיראן . מחברי הניתוח מצאו שביטויי התמיכה של ארצות הברית בשאה חסרי תועלת, ושהיכולת של ארצות הברית להשפיע על 36 הנשיא קרטר עצמו לא קיים אפילו ישיבה אחת האירועים מוגבלת . בדרג בכיר על איראן והיה ממוקד בעניין אחר — בהפיכת הסכמי קמפ דייוויד לחוזה מחייב בין מצרים לישראל . ב- 2 בנובמבר 1978 נערכה בבית הלבן ישיבה של ועדת תיאום מיוחדת . בז'ז'ינסקי, שישב בראשה, פתח את הישיבה בהודעה כי שגריר איראן זאהדי סבור שסליבן אינו מציע תמיכה מספקת לשאה . משתתפי הישיבה קבעו, והנשיא תמך בהחלטתם, שיש לשלוח לסליבן את המסר הברור שהממשל תומך בשאה "בלי הסתייגויות", ושהשאה 37 חייב לפעול באמצעות הצבא או להקים ממשלת קואליציה . אבל עד מהרה החלו להיווצר בקיעים בממשל ונוצרו בו שלושה מחנות יריבים ( ע...  To the book