"טוב, ידידַי, בואו נארוז וניסע"

| 147 הניצרוג של קרטר קמת דייוויד 71 בסופו של דבר, אחרי אסון מלחמת לבנון ב- ,1982 לאחר פרישתו . הוא פרש לדירה קטנה בירושלים . קרטר הכיר בקושי של בגין להחליט לבדו על פירוק ההתנחלויות בסיני, וכדי להקטין את הנטל הפוליטי הוא שכנע אותו להשאיר את האישור הסופי להצבעה בכנסת, שתיתמך בהתחייבות אישית של קרטר בכתב ידו . בגין הסכים . קרטר ובגין הבינו שאם ההתנחלויות בסיני ייתפסו כמכשול היחיד להסכם שלום, פינוי ההתנחלויות יזכה לרוב בהצבעה בכנסת : מפלגת העבודה שבאופוזיציה תתמוך בכך, גם אם הקיצונים במפלגתו של בגין לא יתנגדו לפינוי ולהסכם . קרטר השיג גם הבטחה של בגין שלא לנסות להשפיע על הצבעותיהם של יחידים, ומשמעות הדבר היתה השעיית המשמעת הקואליציונית כדי לאפשר הצבעה חופשית שתיערך בתוך שבועיים . "זה כל מה שהיינו 72 צריכים," אמר לי קרטר . הדיונים הבאים על גורל הגדה המערבית ורצועת עזה התנהלו על מי מנוחות יחסית, ושני הצדדים הצליחו להגיע לנוסח שבגין התנגד לו רק כמה חודשים לפני כן . הנוסח התייחס אל "הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני" ודיבר על "אוטונומיה מלאה" לפלסטינים, שלא משלו בעצמם מעולם, לא כשהיו חלק מהא...  To the book