המשימה הנכבדה עדיין לפנינו

ג׳ימי קרטר, ישראל והיהודים | 138 46 האמריקאי והכריז שהוא "עשוי לקבוע את עתיד העם בישראל" . הוא אמר לבגין : "יש בו משפטים שגם לך וגם לסאדאת יהיה קשה לקבל [ . . . ] למשימה שלי לא יהיה סיכוי אם תדחה את ניסוחי [ החלטת ] האו"ם 242 . סאדאת לא מאמין שישראל רוצה לחתום על הסכם, אלא שאתם בעצם רוצים את האדמה . אמרתי לו שהוא טועה [ . . . ] אני מקווה 47 שתהיה גמיש ותקטין ככל האפשר את השינויים שלך להצעה" . אבל לא עבר זמן רב והמפגש הידרדר לפולמוס עקר . בגין רצה שכל שלושת המנהיגים יפרסמו את תוכניות השלום שלהם בפומבי . קרטר העדיף להתקדם הלאה והסביר שהרעיון שלו הוא ששום צד לא יכניס שינויים מהותיים בניסוח האמריקאי . השניים החלו להתווכח על החלטת האו"ם 242 . בגין הכעיס את קרטר בהתפלפלות, שהניסוח חל אך ורק על מלחמות כתוצאה מתוקפנות, ומלחמת ששת הימים, שבה ישראל הגנה על עצם קיומה, נתנה לה את הזכות לשנות את גבולותיה . קרטר הגיב : "מה שאתה אומר משכנע אותי שסאדאת צדק — אתה רוצה אדמה" . קרטר, בתסכולו, נעל את הישיבה ודחה אותה לשעה מאוחרת יותר בתקווה שחברי המשלחת הישראלים ירככו את עמדתו של בגין . לאחר שיצא מהחדר, ה...  To the book