| 89 סאדאת משנה את ההיסטוריה מעורכיו של בליצר, שהשאלה של בליצר נשארה איתו ו"עוררה 1 אותי למחשבה" . הרמן אֵיילטס, שגריר ארצות הברית בקהיר, אמר כי "סאדאת 2 סם לואיס נזכר לימים שבעוד נואש, השלום חמק מבין אצבעותיו" . הנשיא קיווה שסאדאת יגמיש חלק מן הניסוחים לקראת ועידת ז'נווה, מנהיג מצרים סבר שקרטר אינו מסוגל לגבש ולנהל אותה בלי סיוע 3 ייתכן שסאדאת קרא את ההודעה המשותפת על הוועידה מאחרים . וחשש, שהסובייטים ישיבו לעצמם את השפעתם במזרח התיכון — וזה 4 סאדאת לא רצה לתת לאסד זכות וטו בעניין היה הרגע המכריע . החזרת סיני מידי ישראל . אבל שום דבר מכל אלה לא מסביר עד הסוף מדוע החליט סאדאת להמר ולהושיט יד לישראל בפומבי . הוא ציפה שבגין ייענה למחוות הפיוס המרשימה שלו במחווה דומה — בהסגת כוחות צה"ל מרוב השטחים שכבשה במלחמת ששת, הימים ובהתקדמות לקראת הקמת מדינה פלסטינית . אבל הדרך להסכם היתה בסופו של דבר ארוכה ופתלתלה בהרבה מששיער . מרק סיגל, איש הקשר של הבית הלבן עם הקהילה היהודית, ליווה משלחת של חברי קונגרס בביקור בקהיר ושמע את סאדאת אומר להם : "אתם יודעים שהייתי מוכן לסכן את חיי, ושניתקתי את היחסים ...
To the book