הביקור הנורא של רבין

ג׳ימי קרטר, ישראל והיהודים | 36 הפוליטי והאישי של רבין עוד מימי חברותו של בגין באצ"ל, טרם הקמתה של מדינת ישראל . רבין החל את דרכו הצבאית בהגנה ואחר כך בפלמ"ח ולא היו עוררין על אומץ לבו ועל יכולותיו הצבאיות . אבל האיש שבא לוושינגטון היה במובנים רבים מנהיג פוליטי בלתי מתקבל על הדעת . הוא היה אדם קשוח ולקוני, וכשניסה לחייך נראה כמעט סובל . רבין הסתיר בקושי את תמיכתו בבחירה חוזרת של ניקסון, דבר שלא תרם לקירוב לבבות בינו ובין הממסד היהודי האמריקאי, שיש לו נטייה חזקה למפלגה הדמוקרטית . עם זאת, בכך הוא גמל לניקסון על ההגנה הצבאית והדיפלומטית שהעניקה ארצות הברית לישראל בעת מלחמת יום כיפור, ובהיותו חבר מפלגת העבודה וחילוני גמור, הוא היה יכול להיות שותף טוב ( אם כי קשוח ) לקרטר בתהליך השלום, כיוון שהיה נטול כל סנטימנטים דתיים ולאומיים כלפי הגדה המערבית וראה בה רק שטח המספק עומק אסטרטגי להגנת ישראל . ב- ,1974 אחרי התפטרותה של גולדה מאיר, כשמפלגת העבודה השלטת בחרה ברבין לראש ממשלה, הוא היה לצבר הראשון שנעשה לראש ממשלת ישראל . כידוע, פריו של הצבר נוקשה וקוצני מבחוץ ורך וערב מבפנים — תיאור מוצלח של ...  To the book