י. הכול פוליטי

הפצצה הגרעינית היא נשק מסוכן . אך ראוי להתעכב על השאלה : ממה בעצם נובעת הסכנה ? מהפצצה עצמה או מזהות המחזיקים בה ? הטענה הבסיסית של פרק זה היא שמתיחות גרעינית היא תוצר של הסכסוך הפוליטי שבבסיסה . מרוץ נשק גרעיני איננו מתחולל בחלל ריק, כפונקציה של "דילמת ביטחון" מופשטת בין שחקנים רציונליים המגיבים זה לצעדי ההתחמשות של זה . סכסוך גרעיני איננו מתנהל במישור "אסטרטגי" המנותק מן המציאות הגאופוליטית של המדינות המעורבות, מאישיות המנהיגים העומדים בראשן, ומהסוגיות המהותיות שבלב היחסים הבינלאומיים . הוא סכום של כל אלה . במילים פשוטות : אופי היחסים בין מדינות גרעיניות הוא שמכתיב את רמת האיום הנשקף מן הנשק הגרעיני, ולא להפך . בריטניה, לדוגמה, מחזיקה בנשק גרעיני מאז 1952 . אך עובדה זו מעולם לא הטרידה את מנוחתם של אזרחי ניו יורק, טוקיו או סידני . צרפת פוצצה פצצה גרעינית ב- 1960 . התפתחות זו אולי לא שמחה את נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, אך גם לא הציתה מרוץ חימוש בין שתי דמוקרטיות ידידות אלה . ברית המועצות לשעבר התגייסה בהתלהבות לעזור לידידתה סין לבנות פצצה בשנות החמישים . אבל אז הסתכסכו שתי המד...  To the book