פרק עשירי: רוח מינכן והמלחמה הקרה

פחד, חרטה ומשאלת לב 340 שלפני עיצוב ההסדר הבא יש להבין מדוע קרס ההסדר הקודם . הוא החליט לאמץ כלל שישרת אותו בעבודתו, אמת מידה שתהיה נר לרגליו : "עשה את ההפך ממה שעשה קודמך" . בנאום לכבוד חג המולד של שנת 1943 הבטיח חגיגית לציבור האמריקאי שיעשה ככל יכולתו כדי לוודא שטעויות העבר לא יחזרו על עצמן . הטעות הראשונה שהיה בדעתו לתקן הייתה תנאי הכניעה של גרמניה ויפן . הוא ביקש להכניס בהם שינוי רדיקלי . רוזוולט חשב שווילסון שגה כאשר דחף בזמנו לשביתת נשק על בסיס "ארבע-עשרה הנקודות", שכללו הזיות אוטופיות כמו ביטול הדיפלומטיה החשאית ופירוק חימוש כללי . בוועידת קזבלנקה בינואר 1943 הכריז רוזוולט כי מטרת בעלות הברית אחת ויחידה : "כניעה ללא תנאי" של מדינות הציר . שוב לא יוכלו הגרמנים והיפנים לטעון שהונו אותם . עליהם להכיר בתבוסתם המוחלטת ולקבל את העונשים שיושתו עליהם . להחלטה כזאת היה כמובן גם חיסרון משמעותי : היא סייעה לקיצונים בגרמניה וביפן להישאר בשלטון אפילו בשעה שבעלות הברית כבר נקשו על הדלת . בכך שדחק את האויבות אל הקיר הִקשה רוזוולט על התנגדות פנימית למנהיגיהן . הנשיא הפיק מניסיונו המר של וילסון ...  To the book