קולינריה

טיסה אחת לפריז גלי הדרי-היינריך מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה לי תשוקה עצומה לאפיית עוגות, ובערך בגיל 5 כבר אפיתי את העוגה הראשונה שלי . היה לי ברור שאני רוצה להיות שפית, ושיום יבוא ויהיה לי מקום משלי : בית קפה, מסעדה, שבהם אוכל להביא לידי ביטוי את היצירתיות והתשוקה שלי לתחום . ראיתי באפייה ובבישול סוג של אומנות, ואפייה של עוגה או הכנת קינוח היו מורכבות משלבי הכנה רבים ומירידה לפרטים עד הקישוט האחרון . זו הייתה תקופה שבה ישראל הייתה "מדבר קולינרי", וילדה בת 5 במטבח לא היה עניין טריוויאלי . הייתי "תולעת ספרים", ובגיל צעיר מאוד קראתי ספרים של גדולים ובעיקר ספרי בישול . כשהורי התחילו לטוס לחו"ל, הם ידעו לא להביא לי בובות ברבי או נעלי אדידס, אלא ספרים ומגזינים בתחום הבישול והאפייה . גם אם לא ידעתי את השפה, התמונות היוו השראה . נולדתי וגדלתי בנהריה, בת אמצעית לשתי אחיות ולזוג הורים שעבדו במשרה מלאה . הבית היה פתוח לכולם, הגיעו חברים מכל קשת החברה הישראלית . הורי חינכו אותנו לאהבת האדם, אהבת ארץ ישראל . הייתי ילדת טבע שובבה, סוג של טומבוי . אהבתי מאוד את הכוח של הטבע, ובעיקר את הים שהיה סמוך ...  To the book