יאללה | 168 מנסים לכתוב על דברים אחרים, מהר מאוד צפים הדברים האמיתיים . הרבה פעמים כשאני מבקשת מאנשים לכתוב במשך עשר דקות על כל מה שעולה להם בראש, הם נבהלים : "על מה אני אכתוב ? אני לא יודע לכתוב . " "אל תדאגו," אני מרגיעה . "אתם לא הולכים לכתוב כלום, רצף התודעה הולך לכתוב אתכם . " בהתחלה כתבתי שתי שורות משמימות : "היום יום ראשון ויש לי מלא דברים לעשות," ואז רצף התודעה התחיל לקחת שליטה . "וואו, 23 שנים זה חיים שלמים, כל הכבוד לו . " בשלב הזה עדיין המודע ניסה לשלוט בלא מודע שרצה לומר משהו אחר לגמרי וזה המשיך בעוד שלוש מילים : "ממש מפעל חיים . " אבל אז רצף התודעה לקח שליטה מלאה וכתב : "יאללה, תגידי את זה כבר," והמשפט הבא שכתבתי היה : "תראי מה בן אדם יכול להספיק ב- 23 שנים . ומה את הספקת ב- 23 שנים ? כלום ! ! ! " לפעמים אני תוהה מי זו מתחבאת שם בתוך התודעה שלי, מי זו שלא נותנת לי מנוחה, מי זו שכל הזמן סופרת ומודדת ומשווה ומלקה . הרגשתי איך כל האוויר יוצא ממני, באמת לא הספקתי כלום, מי אני לעומת "כאן גיל תמרי . " בהיתי בדף, מחשבת מסלול מחדש . הבנתי שכמו שאני רואה את זה יש לי שתי אפשרויות : ...
To the book