|
|
יאללה | 42 האחרון . בא לי לתת להם חוויה בלתי נשכחת, משהו שיסכם את מי שהם ואת הדרך שלהם . בלילה השלישי, תוך כדי עלעול, אני מגיעה לסיפור שכבר קראתי אבל תמיד נשמע לי לא אמיתי . "יום אחד ביקשה מורה מהתלמידים שלה שירשמו את רשימת שמותיהם של התלמידים האחרים בכיתה, כך שליד כל שם תהיה שורה ריקה . לאחר מכן היא ביקשה מהם לחשוב על משהו טוב שהם חושבים על כל אחד מהילדים ולרשום אותו ליד השם שלו . במשך כל הזמן שנותר מהשיעור כתבו הילדים את המטלה ובסוף השיעור מסרו את הדפים למורה . "באותה שבת, ישבה המורה, רשמה את השם של כל תלמיד ותלמידה על דף נפרד והעתיקה לכל אחד את כל מה שהתלמידים האחרים כתבו עליו . ביום שני נתנה המורה לכל תלמיד ותלמידה את הרשימה שלהם . לא לקח זמן רב, וכל הכיתה חייכה . 'באמת ? ' היא שמעה את הלחישה . 'מעולם לא ידעתי שהייתי בעל / ת משמעות למישהו ! ' ו'לא ידעתי שהאחרים אוהבים אותי כל כך . ' "מספר שנים לאחר מכן, אחד מהתלמידים נהרג בווייטנאם והמורה הוזמנה להשתתף בהלווייתו . כשניגשה להוריו הם הושיטו לה פיסת נייר ואמרו, 'מצאו את זה עליו . ' המורה מיד ידעה שמדובר בנייר עם הדברים הטובים שכל אחד ...
To the book |
|
|