מבוא

ההוראה כסיפור 126 כמו היסטוריה ומדעי החברה מתאימים מטבעם לארגון בצורת סיפור . אך טענתי היא שהעקרונות שפותחו בשני הפרקים הראשונים רלוונטיים גם לתחומי לימוד אחרים, אפילו למתמטיקה . בפרק זה אנסה לתמוך בטענה זו . העקרונות של שני הפרקים הראשונים עוסקים במה שילדים מוצאים כבעל משמעות ומרתק . המסקנה הכללית היא שאם נתמקד בפעילות הדמיון של הילדים נוכל לראות מגוון של כלים מושגיים מתוחכמים ורבי עוצמה בפעולה . כלים אלה אינם צריכים להיות מוגבלים למה שאנו מחשיבים בדרך כלל כפעילויות דמיוניות כמו באמנות, בפנטזיה וכדומה . המשימה הפדגוגית היא להבין כיצד אנו יכולים לארגן תוכן על העולם האמיתי באופן שיעודד ילדים רגילים להשתמש ביכולות האינטלקטואליות הניכרות שלהם בלמידה . עד כה הדגמתי את מודל צורת הסיפור באמצעות תוכן של מדעי החברה וההיסטוריה . המשימה כעת היא פחות התאמת המודל למתמטיקה, לשפות ולמדעים, ויותר חשיבה מחדש על תחומים אלה במונחים של העקרונות המגולמים במודל . לפיכך, האופן שבו אנו מלמדים אינו יכול להיחשב כעניין טכני בלבד המנותק משאלות על מה שאנו מלמדים . ם ר, הםיפ ר ןר ב , ל י, הןימ דיס 127 ( ב"חשיבה מח...  To the book