|
|
| 17 אם וארץ "אמא," אמרה, "יש לי משהו משמח לספר לך . אבל אל תתעלפי," צחקה . "מה שלומך, דורית ? " שאלה בוּבי בדאגה, "איך הבייבי ? ואיך את מרגישה ? מצליחה קצת לנוח ? " "אני מרגישה מצוין, ברוך ה'," השיבה אמא, "נפתלי הציע לנו שידוך, ביררנו וזה נשמע ממש מתאים וטוב . אז רבק'לה הולכת לפגוש את הבחור לפגישה ראשונה . " בוּבי צרחה מרוב התרגשות . כמו אבא, גם היא השתוקקה לכך שבנות המשפחה יתחתנו בגיל צעיר . "אין סיבה לחכות," היתה אומרת בלי הפסקה . אני, נכדתה הבכורה, הייתי על הכוונת שלה, עוד יותר מכולן . היא רצתה נינים ולא הפסיקה לשאול אותי מה קורה ומתי אני מתכוונת לצאת להכיר בחורים . "זה יהיה בסדר אם הפגישה הראשונה תתקיים אצלך ? " שאלה אמא . "בטח ! בשמחה ! איזה כיף ! " התלהבה בוּבי, "מי הבחור ? " "יצחק רביץ . אח של נפתלי . הוא הציע," אמרה אמא . "מה ? " צעקה בוּבי בקול רם כל כך שגם אני, ממקומי לצד אמא, הצלחתי לשמוע אותו בוקע מהשפופרת הכבדה והמבריקה, "מי ? הבן של אביגיל ? אני לא מאמינה . הם שכנים מהבניין מולי . אני אוהבת את אביגיל . לפני כל חג אני שולחת למקפיא שלה את העוגות שלי, את יודעת, אצלי אין מקו...
To the book |
|
|