פרק עשירי

80 דוד פלטאוּ נשא לאישה בחורה בריטית, התיישב בטורונטו ועבד בתפקיד מהנדס במחלקת הכבישים של מדינת אונטריו . הקשר בינינו נשמר כל השנים, ודומה שהוא לא שכח את פגישתנו הגורלית בבוכרה בשנת 1941 . מדי שנה בשנה, בראש השנה, היה דוד שולח לי ולמשפחתי תיבת תפוחים טריים מחצי - האי ניאגרה . בפעם האחרונה שמעתי ממנו במרס ,1991 עשרה ימים לפני מותו ; הוא שלח לי עותק של כתבי יוסף בן - מתתיהו מן המאה התשע - עשרה, מעוטר בתחריטים יפים של עץ ומתכת, לאוסף חפצי היודאיקה שלי . 77 ידעתי אלא שעלי להמשיך ולנוע . קצתי במלחמה, ולאחר חודשים של בריחה מאימת הנאצים הגעתי לכלל מסקנה שאמי צדקה כנראה בדעותיה הציוניות, והעם היהודי אכן זקוק למדינה משלו כדי לחיות בה מתוך חירות . עיר סואנת ותוססת הייתה טשקנט, בניגוד גמור למצב רוחי . בימי המלחמה עקרו אליה להקות רבות של אופרה ותיאטרון מרחבי ברית - המועצות, והדבר תרם לפריחתה של העיר ולהפיכתה למטרופולין . גם מפעל גדול לתחמושת הועתק לסביבות טשקנט, ותושבי המקום תרמו אפוא רבות למאמץ המלחמה . מאחר שהייתה בירת אוזבקיסטן היו בה בניינים יפים רבים, בנויים בסגנון מזרחי, ובייחוד הוקסמתי מן ה...  To the book