פרק תשעה־עשר: ההווה הוא אלה רבת עוצמה

398 "איזו מהומה עשית כאן, רב-טוראי . למה לא דיווחת שלקחת את שני האסירים האלה למוֹל ? " ארהרד נראה נדהם . "אבל כן דיווחתי, המפקד . הנה חתימתו של הסמל התורן", ענה ומסר לו את המסמך . הרב-סרן הסתכל במסמך והרים את הטלפון . כעבור דקה הוא טרק את השפופרת והחל לקלל : "החמור יצא לחופשה לשבוע . נראה ששכח לדווח על כך", נהם . "מה בדיוק קרה לאסיר האחר ? " הוא שאל . "אני מבין שהוא גרר גרמני איש OT אל מותו ? " "אני לא הייתי במקום, המפקד, אבל האסיר הזה היה שם וראה כל מה שקרה" . ענה ארהרד והצביע עלי . המפקד שלח בי מבט, ואני השפלתי מהר את עיני . ליבי פעם כמו תוף . במשפט אחד הוא מוטט את התיאוריה שלי שהגרמנים לא יאמינו שאסיר מסוגל להרוג . הוא ידע את האמת ! או שמא הוא רק ניסה לבחון אותי ? החלטתי להיצמד לגרסה המקורית של סיפורי, יהא אשר יהא . "בוא הנה, נער, וספר לי מה קרה", אמר המפקד ברוגע . הוא לא הרים את קולו ולא איים, אבל אני הרגשתי באיום מצידו . "אדוני, אני ראיתי את המנהל מן OT-ה מחליק . הוא נפל על האסיר מלאגר 1 . זליג, האסיר האחר מלאגר ,10 ניסה להציל אותם ונפל גם הוא" . יכולתי לשמוע את הדם זורם כמו אשד ב...  To the book