|
|
346 הסמל הזה ענדו אסירים שהיו אסירים רגילים, פושעים . הם שלטו במחנה שטוטהוף . הוספתי את בגדי לערמה . פקדו עלינו להשאיר הכל . השארתי עם בגדי ספר אחרון אחד ודיוקן קטן של לנה — כל רכושי הנותר חוץ ממטבע הזהב יקר הערך שהסתרתי בכף ידי . האסיר שערך בי חיפוש היה אדם חסון בעל פנים סמוקות . הוא היה יסודי מאוד בחיפוש . כשבדק אם יש בפי דבר מה הוא לחש, "יש לך שתי בחירות . אתה יכול למסור לי מה שיש לך ביד או להשליך אותו על הרצפה ולהתפלל שאנשי הס"ס לא ישגיחו בכך . אם ישימו לב, אתה חשוב כמת, בלי שום ספק" . לאחר מכן הוא אמר לי להתכופף לבדיקת פי הטבעת, וכשהתכופפתי מסרתי לו את המטבע . ליבי הלם כמו תוף . אבא היה חרד מאוד כאשר נאלץ להשאיר את בגדיו . תיארתי לעצמי שגם לו היה מטבע זהב . יעדנו הבא היה המקלחות, והוא היה שרוי במתח נראה לעין כשראה אותן . בעיניו של אבא היו סימנים חדשים של חרדה וייאוש . כאן לא היה הגטו, ששם נהנה מתמיכת חברים בעלי עמדות השפעה . במקלחת זרמו מים, והרגשתי הקלה ניכרת שיכולתי להתרחץ ולהסיר את הלכלוך והזיעה שהצטברו על עורי . סיפקו לנו מדי פסים וכובעים, ולמרבה ההפתעה החזירו לנו את נעלינו . ...
To the book |
|
|