פרק תשיעי: האקציה הגדולה

210 הייתה עבודה נוראה, מפרכת יותר מבריגדת העישוב, וכשביקש ממני יצחק להחליפו בפעם השנייה, הגבתי באי-רצון . לקוקי לא הייתה תעודת יורדן, והוא היה בחיפוש מתמיד אחר עבודה . אף שסיפרתי לו עד כמה איומה העבודה הזאת, הוא העריך ששדה התעופה נמצא בראש סדר העדיפויות של הגרמנים ואמר שהם לא יפגעו בחייהם של העובדים החשובים להם ביותר . בשעת אחר צהריים מאוחרת בשבת לקחתי את קוקי אל משפחת טרוצקי כדי לשוחח על העבודה בשדה התעופה . היינו קודם לכן אצל חיים וכיוון שלנה התגוררה לא הרחק מבית משפחת טרוצקי, ליווינו אותה לביתה . היא הייתה במצב רוח ירוד מאוד וניסינו לעודד אותה בדרכנו אליה עם רדת החושך . "למה הפנים שלך עצובות, לנה ? אסור לשלושת החברים להיות עצובים כשהם ביחד", אמר קוקי בעליצות מאולצת, "לאמא שלך יש עבודה טובה וגם לרחל", ציין . קוקי נתן ללנה דחיפה קלה וכשהפנתה את פניה ממנו קפץ לפנים והתחיל לרקוד סטפס על דרך העפר . הוא התהפך על הדרך המשובשת כשראשו למטה ורגליו למעלה ונראה כה מבדח עד שהתחלתי לצחוק . גם לנה לא יכלה להתאפק . כאשר התחילה לצחקק נעמד קוקי וחיוך גדול על פניו, אחז בלנה בזרועותיו ונשק לה נשיקה מצל...  To the book