פרק שבעה־עשר: ליאון רישאר

158 סבו וסבתו . בשנת 1934 הלך הסב לעולמו, וסבתו ז'וזפין העריכה מאוד את נוכחותו של ליאון, שכן כך הרגישה בודדה פחות . ליאון הצעיר סיים את שירותו הצבאי בחיל הרגלים, כמו רוב מגויסי פּאסֶה, וחזר לעבוד עם אביו בתור בנאי . בחגיגות יום העצמאות של צרפת ב- 14 ביולי 1939 הוא פגש את אשתו לעתיד, פרננד, ובסופו של דבר נשא אותה לאישה בשנת 1942 . הכרתי אותו ואת אשתו בשנת 1942 . הקריאות הראשונות להתייצבות לשירות לעבודת כפייה בגרמניה יצאו אז לדרך על- פי ההסכמים בין צרפת ובין הרייך השלישי . תחילה צוין בהם שבתמורה לכל שלושה צרפתים שייסעו לעבוד בגרמניה, ישוחרר שבוי מלחמה צרפתי . וכך התחברנו באקראי . שנינו היינו נרדפים ! אני בגלל היותי יהודי והוא כי ידע שיום אחד יזומן להתגייס לשירות העבודה בגרמניה . הוא היה נחוש בדעתו שאם זה יקרה, יערוק ואז יהיה נתון לצו חיפוש ממשטרת פּאסֶה, שלא תתאמץ במיוחד למצוא אותו . ליאון ואשתו התגוררו בחדר הצמוד לחדרי, בקומה הראשונה . החדר שלהם השקיף על החצר ושלי על הכביש . בימי חופשה מהלימודים, כמו בחופשת חג המולד של שנת ,1942 הוא אף לקח אותי איתו לציד . בשום אופן לא היה ניתן לקחת את ...  To the book