מחנה הריכוז בוכנוולד

192 עלינו קומה אחת למעלה, ובה היו מחסנים ענקיים שהזכירו בתי כולבו עצומים מלפני המלחמה . קיבלנו נעליים, מכנסיים, חולצה, ז'קט וכובע . "לבנים ארוכים ומעילים אינם נחוצים כי עכשיו כבר ינואר, והאביב אינו רחוק . . . " השוהים במקום סיפרו לנו שהמחנה מלא עד אפס מקום בשילוחים שבאו מכל האזורים, וכנראה בקרוב ננדוד הלאה . פגשתי אנשים מוורשה . שאלתי על אחי, אך איש לא שמע ולא ראה אותו ולא ידע לומר היכן הוא . על אשתי ועל בִתי לא היה לי אומץ לשאול . לפי התור הובילו אותנו למשרד הרישום . קיבלתי מספר סידורי 838 - 117 המודפס על שתי פיסות בד, ואותו היה עלי לתפור לחולצתי ולמכנסי . המספר המקועקע על היד מאושוויץ איבד כאן את חשיבותו : בוכנוולד היה המרכז של כל מחנות הריכוז המפוזרים בכל אירופה, 67 והוא ניהל רישום עצמאי . סוף-סוף הגענו לצריפים המכונים Durchgangslager ( מחנה מעבר ) . כאן חיכה לנו מצב בלתי צפוי של בלגן מוחלט . הצריפים העמוסים היו מלוכלכים ביותר . הרעש, הוויכוחים, הדוחק, ההתקוטטויות והריב על מקום, על שמיכת צמר — כל אלו גרמו לתוהו ובוהו שהיה קשה להסתגל אליו . שמעתי קריאה : "המרק מגיע ! " והאדים מהסירים...  To the book