מחנה העבודה יאווישוביץ

140 עליו ה"משחק", והוא נתן פקודה : "לקום ! " ניסינו להתרומם, אך איש לא הצליח לקום . רק סדרה ארוכה של מכות אלות ומקלות החזירה אותנו לאט להכרה ואילצה אותנו להרים את גופנו הפצוע מהארץ . בו בזמן הותז עלינו מחלון המטבח זרם חזק מצינור המים של המטבח ששימש לשטיפת הרצפות . הטבח חשף את שיניו בתחושת התעלות עליזה ושטף אותנו במים . לאחר מכן הותר לנו לשוב אל הצריף . עד מאוחר בלילה, ביללות כאב, שלפנו אבנים קטנות שננעצו בעורנו המרוטש עד זוב דם . במגרש נותרו קבקבים שאבדו, שיירים מקרעי בגדי הפסים שלנו ושלוליות דמנו המוגר . עשרה "עבריינים" לא קמו עוד למרות מטר המכות שניחתו עליהם . לקחו אותם לבית החולים, ולמחרת הם הוסעו לאושוויץ . כך "שילמנו" על קליפת לחם ושאריות תפוח שהורמו מן הארץ בדרך . בלילות לא יכולנו לשכב על הדרגשים . לא יכולנו לגעת בגופנו, שכולו היה פצע מדמם אחד . עמדנו חסרי אונים בין הדרגשים ועורנו שסוע ושאלנו את עצמנו מה עוד מצפה לנו . למרות כל הקללות שנפלו עלינו לא יכולנו לתפוס שיש עם שמטרתו היחידה היא התמחות בעינויים . האם כל הגרמנים הם כאלה ? האם באמת אין בקרבם אף אדם אנושי ? רצינו למצוא דוגמה...  To the book