מחנה הריכוז אושוויץ

122 מן הרגע הראשון הופתענו שהתאפשר לנו לשוחח עם השומרים . הם ענו לנו בנועם על שאלותינו ולא הסגירו שום כוונה להכות, ואף לא היו להם שוטים . כנראה היו סוג אחר של סוהרים גרמנים . במהרה יצאנו לדרך עם שילוח של אסירות שהוכנסו לקרונות הסמוכים . בצהרי היום השלישי, מורעבים אך לא מוכים אפילו פעם אחת, הגענו לאושוויץ . הובילו אותנו בסמטה שמשני צדדיה מבנים ומעליהם תלוי שלט : “Arbeit Macht Frei” ( "העבודה משחררת" ) , ומישהו הוסיף בבדיחות דעת : “von Leben” ( מן החיים ) . בבניין עשוי לבֵנים הורדנו את הבגדים ואת הלבנים שלנו שהיו מלאים כינים, וספּרים גילחו את ראשינו . לאחר מכן, ללא יכולת להביע את התענגותנו, רחצה אמיתית ולא מזויפת במקלחות במים חמים זורמים וסבון ! סבון לשטיפת הזוהמה שהשפיע עלינו כמזור לאחר ארבעה חודשים ללא רחצה . אחרי המקלחת ריססו אותנו בחומר מטהר כלשהו, ולבושים בבגדים נקיים העבירו אותנו לאגף הרישום . שם קיבלתי מספר סידורי ,127262 ואותו קעקעו מעל משולש בזרוע שמאל שלי . שיכנו אותנו בצריף ליד בית החולים שמספרו היה ,9 ובו היינו אמורים להיות בהסגר . במשך כמה ימים הלכנו יום-יום לרחצה, ובכל פעם ...  To the book