משפחתי

10 בתום המלחמה ולאחר שובו לפולין החליט אבי לתעד, בתיאור מפורט, מצמרר ושזור בחוש הומור ובאירוניה שהיו אופייניים לו, את הזוועות שחווה בגטו ורשה ובמחנות העבודה, הריכוז וההשמדה השונים . לאחר המלחמה עבד אבי בכל מיני עבודות מזדמנות . בפולין זרועת ההרס לא היו אפשרויות רבות להתפרנס . כשניסה לעבור את הגבול לגרמניה נתפס ונאסר . בבית הסוהר הכיר אבי את יאן קוּרצָ'בּ ( Kurczab ) והתיידד עימו . קוּרצָ'בּ הדפיס את רשימותיו של אבי . כשאבי השתחרר מבית הסוהר הפנה אותו קוּרצָ'בּ לקרובת משפחתו רוזה וַנדֶרֶר, שהתגוררה אז בביתו בעיר זַבּזֶ'ה ( Zabrze ) . באותם הימים התגוררה שם גם אִמי פאולינה ( פולה ) , בת דודתה של רוזה ( לימים עם עלייתה ארצה עִברתה רוזה את שמה לרינה מאיר ) , ושם נפגשו הורי לראשונה . אִמי, פאולינה, נולדה בקרקוב ב- 3 בפברואר ,1913 בת זקונים לאנה לבית אברהמוביץ' ולאהרן ויינרֶבּ ( בן ארבעים במותו ) . היו לה שני אחים : מאוריצי ( מָצֶ'ק ) ואיזידור . לימים שינה מָצֶ'ק, עורך דין במקצועו, את שמו ושם משפחתו למיֵצ'יסלב ווֹינר . איזידור, שהיה אדריכל ותכנן 3 בניינים רבים בקרקוב, נספה במלחמה . בלוּבּלין...  To the book