|
|
72 בֵּיילֶה . הייתה לו זִקנה טובה . מלכה לא ידעה מה עוד אפשר לעשות למענו . היא אהבה אותו מאוד והשגיחה עליו היטב, והנכדים כיבדו אותו מאוד . גם עלי הוא היה אהוב מאוד, כמו אב . לא התחלתי שום דבר בלי שהתייעצתי איתו . על-אף גילו הוא היה פיקח מאוד וצעד ברוח הזמן . הוא עצמו היה דתי אבל לא כפה זאת על הילדים והניח לכל אחד לנהוג על-פי דרכו . החמות חיה-בֵּיילֶה מתה מוות טבעי כמה שנים לפני כן . חמי ר' שֶפּסל זכה למות מוות טבעי בגיל תשעים ושלוש בגטו בעיירה מיכָלישקי, שאליה הובילו אותם . הוא הסתלק מן העולם כמו צדיק בשנת 1941 — כל הילדים עדיין היו אז בחיים — ונקבר בבית הקברות של מיכָלישקי . חמיה וחמותה של המחברת שֶפּסל וחיה-בֵּיילֶה פישר 73 50 שהוקצה לגטו . בגטו גרנו בבית שלנו . ביתי היה בפישר גֶסל, איתנו גר אחיו של בעלי, מיכְל, אשתו חנה ובתם היחידה חווהלק'ה, נערה בת שבע-עשרה . ביתו של מיכְל לא היה בגטו ולכן נאלץ לגור בביתנו . היו אצלנו גם שתי בחורות פליטות מהעיר סווינציאן, שהיו ממי שהצליחו לברוח ממעשי הרצח או ישר מבור ההריגה . כיוון שהפליטים היו עניים מאוד, העיירה הייתה צריכה לתמוך בהם . כל משפחה קי...
To the book |
|
|