פרק שלישי הפּרֵדה מהמשפחה והנדודים

54 36 שאגיע בלילה לקרובי המשפחה . בעיירה פּוֹדבּרוֹדז ( Podbrodzie ) גרה בת דודתי רייצֶה קְרַל . שם נעוריה היה צייקינסקי . ידעתי שהיא לא תדחה אותי ושתניח לי ללון אצלה אפילו אם תאיים עליה סכנה . התחלתי ללכת לפּוֹדבּרוֹדז . הלכתי במשך כל אותו יום קיץ חם . פגשתי גרמנים, אך הם לא עצרו אותי . הם חשבו אותי לנוצרייה . הלב שלי לא היה שקט, כי אף אחד לא העז אז ללכת בדרך הראשית מרחק כה רב, אפילו לא נוצרים, אבל הייתי מוכרחה . מאוחר בערב הגעתי לבת דודתי רֵיצֶה קְרַל . באותו יום הלכתי כ- 40 קילומטרים בלי מזון, אבל שתיתי בדרך הרבה מים . נחתי אצל הקרובה שלי במשך שלושה ימים ולאחר מכן הייתי חייבת להמשיך וללכת הלאה . בת דודתי הייתה אישה נבונה ועדינה מאוד . היא ניחמה אותי ונתנה לי מזון לדרך וליוותה אותי אל מחוץ לעיירה . היא איחלה לי מזל בדרכי המסוכנת . נפרדתי ממנה, למרבה הצער לתמיד, ושוב לא ראיתי אותה . היא נרצחה עם בתה, חתנה ונכדה בעיירה קֵמֵלישקי 37 ( Kiemieliszki ) , שאליה הובלו . מפּוֹדבּרוֹדז הגעתי לניֵמֶנצ'ין ( Niemenczyn ) , עיירה השוכנת במרחק 25 קילומטרים מווילנה . יהודים התירו לי ללון אצלם ברצון ...  To the book