פרק שני הרציחות הראשונות בליטא

48 התושבים היהודים כבר התאספו ועמדו מרוכזים במקום אחד כיתרו אותם ובאיום במכונות ירייה פקדו עליהם לשכב על הקרקע וירו בכולם . מלוּגמיאן נותרו בחיים רק שני אנשים שבמקרה לא היו בבתיהם . הרציחות הראשונות בליטא היו בלוּגמיאן . כאשר נודע לנו על האסון הוכינו בהלם . נתקפנו ייאוש גדול, אך לא הייתה לנו כל דרך להציל את עצמנו . באו עלינו ימים חשוכים . התושבים היהודים נשלחו לעבודת פרך . בעבודה עינו הגרמנים והליטאים את היהודים עינויים נוראים . ב- 12 ביולי 1941 אסרו 80 יהודים . הביאו אותם למקום שהיה מחוץ לעיר ורצחו את כולם . הבהלה והחרדה היו גדולות . האנשים התהלכו כמתים חיים . כל אדם התכונן למוות . ב- 20 ביולי החלה להתארגן תנועה פטריוטית ליטאית כדי לעזור לגרמנים לרצוח את 33 כל היהודים בליטא ובפולין . אמי ואחותי החלו לשכנע אותי שאחזור הביתה לסְוויר . שם בביילורוסיה אולי לא ירצחו מהר כל כך את התושבים היהודים . אולי אינצל . 34 הייתה הדרך מאיגנָלינָה לסווינציאן, מהלך של 35 קילומטרים, מסוכנת . צעירים ליטאים שוטטו בדרכים וכשתפסו יהודי, ירו בו . אחותי פֶּרל אֶלפֶרין דאגה למצוא בשבילי אישה נוצרייה שהתחייבה לל...  To the book