פתח דבר

22 סְוויר החזיקה מעמד זמן רב כל כך בגלל המפקד פליישנר שרצה 10 הוא לא מיהר לרצוח . קודם לכן סחט את כל להשיג רכוש יהודי . מה שהיה בבעלותם של התושבים היהודים . הם שילמו לו על כל יום שחיו . דבר זה הטעה את היהודים עוד יותר . הם קיוו לניסים . הם קיוו למפלתו של היטלר . בשנת ,1943 כשבני עיירתנו היו בגטו מיכָלישקי, הוציאו הגרמנים פקודה לחסל את כל הגטאות ולהוביל את היהודים לעבודה בקובנה ובווילנה . הם אמרו כי מי שרוצה יכול לנסוע לווילנה ומי שרוצה ייסע לקובנה . הם גם התירו לאסוף הכל . מי שהפקיד חפצים אצל נוצרים היה יכול לקחת איתו הכל . הם הקצו לשם כך שבועיים . האנשים, שהיו רגועים לנוכח הפקודה המתונה הזאת, לא הבינו שטומנים להם מלכודת . היכן היה הראש היהודי שלנו, אינני יכולה להבין . האנשים היו מושפלים ומדוכאים כל כך עד שהמוח כלל לא תפקד . שנית, עברה שנה מאז היו רציחות גלויות . הרוצחים הגרמנים אפשרו לשרידים שנותרו להירגע כדי לרצוח את כולם בפעם אחת וכדי שאף אחד לא יוכל להינצל . הרי הרוצח הגרמני פרנק, שהיה המושל של פולין והרג את כל יהדות פולין, התנצל לפני היטלר בתחילת 1943 על כך שלא הצליח 11 נשארו עוד ...  To the book