טעם החיים והמלחמות של עכשיו

22 / / אנליזה ארגונית 29 הסביבה, כך בהוויה החברתית והארגונית . מה נובע מכך לגבינו, שנמצאים כאן ועכשיו ? את דבריי כאן אחלק לשלושה טיעונים, שכולם נוגעים ברעיונות שהעלה בנושא זיגמונד פרויד, והעלו גם אחרים : המוות הוא בלתי נמנע , וההכרה בו מלווה את החיים כמעט מראשיתם . עם זאת, בעבר ניכר היה כי קיימת רתיעה מלשוחח על המוות, לצד מידה של הכחשה שלו – כמו בחשיבה המאגית, שמניחה כי עצם אזכורו יביאו לכאורה בטרם עת ( והרי כמעט תמיד זה 'בטרם עת' ) . אולם המוות חייב להתבאר גם ביחס למה שמנוגד לו לכאורה, החיים, ובעצם – הגילויים של הוויטליות, כוחה וחיוניותה של התשוקה . וכמו בביטוי הידוע "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" ( ישעיהו כב, יב ) , אפשרית מסקנה המזמנת חגיגה הדוניסטית, אך אפשר בתוך כך גם לומר משהו על צילו של המוות בחיינו . במוות יש מידה רבה של שרירותיות : באופן הגעתו, בהיותו עצירה של מהלך החיים, בהכרה שאין לנו בעצם שום אחיזה במה שאחריו . הרעיון של העולם הבא נועד לכאורה להיות מפייס ולהותיר תקווה לנשמה ( כך כבר במשנה, וגם הרבה בעקבותיה ) , אך גם לגוף, כפי שמופיע כבר בחזון העצמות היבשות ( יחזקאל לז ...  To the book