44 תרבות אדריכלית כִּי הַפָּשׁוּט פָּשׁוּט כְּי�ם פָּתוּח ו�אֲנִי הוֹלֵ סוֹבֵב כְּרוּחַ ו�לָכֵן אֲנִי כּוֹתֵב כִּי אֲנִי א מַצְלִיחַ אֲנִי א מַצְלִיחַ לְהַצְלִיח וּכְשׁ�אַצְלִיחַ ו�אָנִיחַ ו�אָנוּחַ ו�אָשׂ�ים נְקֻדָּה י�הְי�ה זֶה סוֹף הָעֲבוֹדָה בשיר אתה מגדיר עצמך כמלא מקומות, ואולי שאין בך אלא מקום, כי אתה עצמך המקום וההשתקפות שלו . אתה יכול להסביר על הקשר בין כתיבת שירה למקום, על ההבדל בין כתיבה על מקום לכתיבה מן המקום וכתיבה של המקום, כלומר ליצירתו דרך הדיבור עליו ? זלי גורביץ' : לשבת במקום זה לא פשוט כל כך . גם כשיושבים, פיזית, במקום, עדיין לא תמיד, ואולי כמעט אף פעם, לא יושבים בשקט, אלא ממשיכים עוד ועוד להתיישב . העיניים, הראש, התודעה, מסתובבים מסביב, מנסים לשבת, לחזור לעצמם, להתאסף למקום אחד . החזרה – אל ) return ( כרוכה בחזרה – על ) repetition ( , באובססיה, באי – שקט . הרצון לשוט, לנוע מהמקום, במקום, אל – המקום, מחייב קודם כול לשבת במקום, לשבת בשקט, להרגיע את האובססיה . הכתיבה, העבודה, שהיא כביכול תנועה מהמקום, מסע היצירה והדמיון, מתבררת כתנועה אל המקום, שלא מצליחה לצאת, ומוצאת את עצמה שוב ושוב באי...
To the book