|
|
170 אסתר פלד התודעה האנושית עושה מאמצים רציניים להימנע ממפגש עם האינסוף בגלל ההיבט המתסכל ומעורר הקנאה של מפגש כזה . גם מי שמוכן להאמין, נוטה להאמין באיזו ישות על – טבעית, ובאופן הזה F מאבד את הקשר שלו עם O ; ישות על – טבעית K היא החלופה מסוג K היא החלופה מסוג K ל – O , היא הידוע הנוטל את מקומה של חוויית הלא ידוע ) - Don't know Mind ( , והיא קשורה בהיעדר סובלנות לתסכול . "אלוהים" הוא ביטוי מסוג K , הוא פרה – קונספציה רוויה שאינה מותירה מקום לאינסוף . "אלוהים" קשור בזיכרון ובתשוקה . לכן F בקשר עם O הוא אקט של אמונה ללא אל ; לאמונה הזו אין אובייקט . נקודת המפגש של התודעה עם האמת המוחלטת מחייבת, אם כן, אקט של אמונה . אקט זה קשור ל"אי – ידיעה", שפירושה התרוקנות מכוונת מזיכרון ומתשוקה . מאחר שהתודעה ריקה לחלוטין, הריהי משקפת את הממשות שיקוף מוחלט ללא כל פרשנות, שהיא תוצאת העיבוד המנטלי לסוגיו ולמיניו . עקרון המציאות שעליו ביון מדבר שונה מזה של פרויד . פרויד מדבר על עקרון המציאות ככפוף לעקרון העונג, ואילו ביון מדבר על עקרון המציאות המוחלטת, לאחר שעיקרון זה שוחרר לחלוטין מכפיפותו לעקרון העונג...
To the book |
|
|