אחרית דבר

214 גילית הורויץ פי ביון, הפער בין המציאות-כפי-שהיא ובין זו הנתפסת ונחווית הן חושית והן נפשית, והקשר המתקיים בין שלושתן לאור קיומו של פער בלתי עביר זה . נמצא הולם שלעת סיום נגזור מסקנות ויישומים מכל שנאמר עד כה, כדי לחברם ולהעמיק באמצעותם את הבנת החשיבה של ביון, ובכך להרחיב ולהעשיר את תפיסת עבודתו של האנליטיקאי . בתשובתו לשאלה זו מן הקהל, ביון פותח ואומר : "עבורי, שימושי להניח שקיים משהו שאינני יודע, אך שארצה לדבר עליו ; אם כך, אני יכול לייצג זאת באמצעות O , או באמצעות אפס, סוג של מקום שבו יש משהו, ואולם רוב הסיכויים שאף פעם לא אבין 189 ביון מבהיר O-הש והמשגתו באים לסמן דבר מה, ולפיכך מהו" . הוא עצמו ייצוג : O-ה הוא סימן עבור כל אותם הדברים שאינו יכול לדעתם, שמצביע על מה שאינו ניתן לידיעה ועם זאת נחוץ לו לדבר על אודותיהם . תשובתו זו מתמקמת בסוגיית הנחיצות והנדרשות של המשגה לצרכיו של דיון, וכמו כן מציינת רכיב מהותי ששייך לדיון ביחסים הפסיכואנליטיים . ראשית נתייחס לרכיב מהותי זה, לאופן שבו הוא מיתרגם ליחסים האנליטיים, בכוונה ליישם במידה הקרובה ביותר האפשרית את הטענה הביוניאנית לתוך מודל ...  To the book