תבונה נגד עצמה 262 ( א ) עקרונות עד כה לא ש ו כבים ליבם ל ונח החשוב בהגות הכרל “הכנהר, ופטכו 2 יעקב כץ כתב : אותו בהעדפה הפסיכולוגית של ד ות היהודי על ד ות הגוי . הנחתו היסודית של ה הכרל היא שה נטאליות היהודית, ה'הכנה' של היהודי היחיד ושל האו ה כולה, היא ה פתח 3 להבנת גוכלו . אהכן פכיץ קליינבכגכ כתב : אך ן הצד השני כואה ה הכרל גם הבדל הותי בנפש עצ ה בין היהודי והלא-יהודי . בלכתו שוב בעקבות יהודה הלוי, ניח הוא כי בן-ישכאל חונן ברנפש יוחדת אלוהית ביותכר, השונה לפי איכותה ן הנפש השכלית האנושית הכגילה ; בה קיי ות “הכנהר או דיספוזיציה כוחנית, ספיקות פסיכיות יוחדת ב ינון, שבזכותן זכה עם ישכאל להתגלות אלוהית שלי ה ונעלה יותכ כל או ה אחכת . ולא זו בלבד, שכושכ נפשי-דתי יוחד זה חסכ בנפש האנושית הכגילה, אלא אף צויה בה “הכנהר נוגדת לו, ה ונעת נה כל גע א יתי עם האלוהים . לדיספוזיציות ההפוכות הללו, הקיי ות בנפש היהודי ובנפשות כל שאכ בני אדם, ש ש צע זג נפשי 4 שונה הטבוע בהם . שוכשיו הע וקים של ה ונח “הכנהר נטועים בתוכת השכל בי י הביניים, ובהבחנה בינו לבין “הנפש האלוהיתר . לשוכשים אלה זיקה לסגנונו הספ...
To the book