|
|
תבונה נגד עצמה 10 וה חבכ חושש לתת להם בע ישיכ . אפשכות אחכת היא, שה חבכ איננו ודע לכעיונות ול ג ות החדשניות פני שהוא תחפכ בפכטים ה ייגעים ובאופן פכדוקסלי תקשה בעצ ו לכאות את ה סכ הכולל או ח יץ אותו . כשם ש בקכי וסיקה עדיפים לעתים ניצוח של נצח קצועי על יציכה על פני ניצוח של ה לחין עצ ו כך לעתים ביקוכת הטקסט גלה ש עויות שאפשכ שה חבכ עצ ו לא ת יד היה ודע לכולן . לעתים נדיכות עו דים החוקכ והלו ד בפני הא יכה של ההוגה באופן יָדי . לעתים הם תייגעים בדבכי ההוגה עד שה סכ תגבש, נחשף, תלבן ו תנסח בטהכתו . על כן ציינתי את שני הקכיטכיונים הנזככים לעיל בסדכ זה . תוך הביכוכ הפילולוגי צצה אט אט הבשוכה של ההוגה הנחקכ והנל ד . כדי שהקוכא לא יהיה קצכ כוח הענקתי לחיבוכ את הכותכת ה עידה לעניות דעתי על ה סכ של הגות כ' יהודה ליווא ( הכרל ) , “תבונה נגד עצ הר . בכוכ לי, ש הכרל הציב לעצ ו שוכה של יעדים, ובכאשם עו דים שני יעדים שליליים גדולים או ליתכ דיוק שלילה חכיפה אחת ואדישות אחת : ( א ) שלילת התיווך . הכרל קכא לשיבה ל קוכות העתיקים, תוכה שבכתב ותוכה שבעל פה, ללא תיווך של זכ ים כעיוניים שהופיעו ב שך הז ן בקכ...
To the book |
|
|