ספר ויקרא

פרשת השבוע בראי הפסיכואנליזה 98 1 הם בפרשת ויקרא נפרטים קורבנות הכפרה ומחיקת החטאים . מתיייחסים לרצונו הטוב של 'האחר הגדול' . עוצמת הרוע השוכנת בלב האדם עומדת בזיקה להתענגות המשוערת . מקור ההתענגות בפנטזמה העוטה גוף ארוטי על 'האחר הגדול' המתעה וההרסני . התורה והפסיכואנליזה מאפשרות לתפוס שמצוי קצת חופש לאדם, אך זאת בתנאי שישנה את דמות 'האחר הגדול' השולט בו . אופני הקרבת המנחה אל מול הצפות התענגות האדם, כיצד למחוק את החטאים ואת אי-הנחת ? השאלה מופנית לאלו המתענגים — הנפשות המדברות . התורה עונה עליה בקראה אל הקדושה, היא פרויקט עם ישראל המחויב להיפרד באופן מתמיד מטומאתו באמצעות קורבנות מתאימים : עולה : קורבן האובייקטים לשריפה מוחלטת . א . שלמים : קורבן הפיוס בין הקונפליקטים הפנימיים . ב . חטאת : קורבן כפרת החטאים . ג . אשם : קורבן פיוס על האשמה ועל הדיבור הכוזב . ד . נציין שאין הקדושה נחשבת לאידיאל, אלא לחובה . דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּאֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁאֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם ( ויקרא יט : 2 ) . החובה מפנה ל'בלתי אפשרי', וכך נוצר מצב פרדוקסלי...  To the book