ספר בראשית

פרשת השבוע בראי הפסיכואנליזה 48 3 זו שאלת פסיכואנליסט המתמודד עם הטקסט של פרשת בראשית . הנחתנו היא כי באופן יסודי, מדובר בבריאת השפה והדיבור . העמדת הלשון כבריאה וכעולם לבני האדם מאפשרת לתורה לומר באשר לסובייקט המדבר, ולאפשר לו לתפוס כמי שמרגיש באמצעות המילים המכוננות אותו בהווייתו עצמה . על בסיס הנחה מורחבת זו נבין את הסיבה המביאה לקרבה בין הפסיכואנליזה והתורה . המחשבה העתיקה על השפה עלתה בהיסטוריית המדעים, מאחר שזו האחרונה לא ידעה ולא יכלה להעניק מעמד להמשגת הדיבור הנפרש בחיבור המקראי . יש לקרב את המשגת הדיבור לאשר פרויד גילה על הלא-מודע — למחשבה הקשורה בהתענגות, שבעקבות לאקאן נכנה 'הסובייקט המחולק על ידי הדיבור' . בפרספקטיבה זו נראה בארבעת הפסוקים הראשונים של בראשית א' יחידה אינטלקטואלית . את מחשבת הבריאה של השפה נייחס לבריאת האור . קטגוריית האור 4 כנקשרת להתענגות ( טהורההיא מטפורת המטפורות, בציינה את המחשבה ולא-טהורה ) . אין להבין את הקרבה בין אור לשפה, ללא תפיסת השפה ( שעליה מדבר הטקסט ) כמוכתמת באופן מתמיד בחטא, הגורם לאדם גלוּת פנימית ביחס לשפה ( זוהי המשמעות שנייחס לסיפור הגירו...  To the book