הקדמה

פרשת השבוע בראי הפסיכואנליזה 24 במסגרת ברית . השזירה מחייבת כל אדם להישמר באופן מתמיד מ'גילוי עריות' ( inceste ) ומ'סביבת טומאה' המכונה 'ערווה', כי 'גילוי עריות' באופניו השונים מבטל את הסובייקט . כאשר הסובייקט אינו מקריב את 'ההתענגות האסורה' ( ולפיכך הבלתי אפשרית ) , כאשר אינו מכפר על חטאיו שמקורם באשמה, וכאשר הוא נכון לקבל 'סביבת טומאה' של 'גילוי עריות', הוא בוחר במוות העוטף אותו במעטפת עצבות ומוביל לוויתור על איווייו . מנקודת המבט של הקשר החברתי, 'גילוי עריות' הוא הניסיון הפנטזמטי של האיחוד עם 'האחר הגדול' . כך, לדוגמה, ישנם אנשים הרואים בשליט מדיני את התגלמות החוק ( בדומה לסיפור התורה על העם המצרי ומלכו פרעה ) . לפיכך אבקש להראות כיצד מתפרשת השזירה בין הסובייקטיביות לחברתיות, המכונה 'ברית' . המונח העתיק 'ברית' אינו ניתן לתרגום למונח האירופי המודרני 'אמנה חברתית' . מאחר שאין מונח התואם אותו במדויק, אשתמש במושג 2 כך אצביע על הזיקה בין 'פילוסופיה פוליטית'הפילוסופי 'קשר חברתי' . ( חוק פוזיטיבי ) ל'חוק סמלי' בלתי מודע ( תנועה סובייקטיבית ) , שמטרתם בניית העם . אין ספק שפרויקט התורה, שפות...  To the book