|
|
ר' יעקב אנטולי : רציונליזם וסביבה נוצרית 97 [ . . . ] שהחכם ר' עקיבא כיון אל צורת הנפש החכמה . ולכל הפנים האלה רצה בו ר' עקיבא שרצון השם היה במין האדם, עד שחבב אותו לתת לו שכל ודעה שהוא ה"צלם", רצוני לומר : הצורה המינית לאדם, כי בה — האדם, ועליה יאמר — שהוא מתדמה לשם, והאדם שהוא בלא דעת — הוא בעל חיים, לא אדם באמת [ . . . ] וכשהאדם משתדל להשיג צורתו — ישיג הכונה המבוקש בו על כל שאר המינים השפלים, והוא חביבתו 3 — אבל מעט הם המשיגים הכונה ( מלמד תולדות ) . דברים אלה תואמים את השקפת עולמו של הרמב"ם : חביבותו היתרה של האדם מתבטאת בכך שניתנה לו האפשרות להשיג את "צורת הנפש החכמה", ובכך להידמות לאל . עם זאת, אין לכחד כי אפשרות זאת ממומשת רק על ידי חלק קטן מן המין האנושי . אנטולי הוסיף והטעים : אמנם "בצלם אלהים" זה השתוו כל האומות . לא שנאמר כי אין נפש רק [ = אלא ] לישראל, כמו שאומרים הגויים הסכלים כי אין נפש לישראל, כי זה רק גאותם וסכלותם . אבל בדרך האמת, כלם בעלי "צלם", כי כן רצה השם ( שם 4 שם ) . אנטולי העיד על עצמו שאיננו נוקט "מידה כנגד מידה", כאשר הטענה שהשמיעו נוכרים מסוימים "כי אין נפש...
To the book |
|
|