|
|
עליון על כל הגויים 66 הביניים ובעת החדשה, ולצדם אגרותיו ותשובותיו שנכתבו לאורך פעילותו הספרותית . כפי שיתברר, עמדתו של הרמב"ם בדבר נבחרותו של עם ישראל מושתתת על השקפתו בדבר סולם הערכים אשר בראשו נמצאת השגת האל כפי יכולת האדם ( מו"נ ג נד ) . בהתאם לתפיסה המוסכמת שלפיה יש חוכמה בגויים, מתפוגגת ההבחנה המהותית בין עם לעם לגבי הישג אינטלקטואלי מעין זה . עם זאת, כפי שיתברר בהמשך, מתוארת מציאות של אפליה לטובה של הציבור היהודי בנגישות למימוש התכלית הראויה : בזכותם מורשתם של שני אנשי מעלה, אברהם ומשה, זכו ישראל לקבלת תורה אלוהית . יתרונה של תורה כזאת על כל חוקה אחרת הוא בהיותה מקדמת את מקיימיה לקראת השגת האמת ואיננה מצטמצמת בכינון חברה תקינה ( מו"נ ב מ ) . על השוויון נושא השוויון כערך מוסרי, אשר יש לצפות כי האל ינהג לפיו, עולה במשנת הרמב"ם בדיונו בדרך הנהגת האל את עולמו . התהייה בדבר הצדקת ההשגחה האלוהית הפרטית, אשר חלה רק על בני האדם בעלי השכל ואיננה חלה על בעלי החיים האחרים הסובלים, נענתה על ידי הרמב"ם באופן הבא : ולא תתחיב לי, גם לפי זה הדעת, השאלה לומר : "למה השגיח בבני אדם ולא השגיח בהשגחה...
To the book |
|
|