28 ס וד ו ת ה נ י ק ו ד ה ע בר י במושגים 'תחילה', 'אמצע' ו'סוף' מתכוון ג'יקטילה ליצור הקבלה בין סדר האותיות בשם התנועה 'חֹלָם' לבין סדרן והגייתן של קבוצות האותיות שאליהן שייכות האותיות ח . ל . מ . במונח 'תחלת הפה' הכוונה לעומק הפה או הלוע, ופישרו של דבר — אותיות הגרון אהח"ע עיקר הגייתן הוא בעומק הלוע . במונח 'אמצע הפה' הכוונה, שעיקר הגיית העיצור או התנועה הוא במרכז חלל הפה . אותיות הלשון דטלנ"ת — עיקר הגייתן הוא על ידי הרמת הלשון באמצע הפה ולקראת השיניים והשפתיים . במונח 'סוף הפה' הכוונה לחלק החיצוני של הפה, קרי השפתיים . עיקר הגייתן של אותיות השפתיים בומ"ף הוא קירוב שתי השפתיים זו לזו . האותיות י', ה', ו' משמשות כאמות קריאה : 'שלשת אותיות יה"ו כוללות הנקודות שבעולם : אות יו"ד כוללת חרק וצרי וסגול, ואות ה"א כוללת קמ"ץ פת"ח, ואות וא"ו כוללת חולם שורק' . שלוש האותיות הנ"ל כוללות את כל התנועות : 'א"כ לא נשאר ניקוד שלא נכלל באלו השלש אותיות של שם' . ר' יוסף ג'יקטילה מדגיש, כי אות המשמשת כאם קריאה עשויה להיות בתנאים אחרים אות עיצורית . הוא מבחין במושג 'עיקר המלה', בדומה ללשונות אירופה שבהן ...
To the book