בורחס בנהר הזמן

נמרים כחולים : סיפורים ועיונים ביצירתו של בורחס 92 והדינמיות — שיבטא היטב את הבעיות המטפיזיות הגדולות של מסתורין הזמן וחידת הקיום האנושי . ג . כפי שראינו, עצם הלוז של מטפורת נהר-הזמן היא, עבור בורחס, תמונת שהייתו של האדם בנהר והתבוננותו בהשתקפות עצמו במים הזורמים . פירושה של תמונה זו יהא השלכת השאלה המטפיזית של מהות הזמן על חידת לוגיקת הזהות והקיום האנושי, שהרי "אנו בעצמנו הננו נהר, אנו בעצמנו זורמים ללא הרף" ( 199 OC : IV, ) . אוריינטציה בורחסיאנית זו מדגישה את הפרספקטיבה האנושית או הקיומית של השאלות המטפיזיות . בהמשך לכך, אבקש להראות כעת כיצד שלוש העמדות הפילוסופיות שהועמדו לעיל בהשוואה זו לזו — זו של קראטילוס ( ההתהוות חסרת ההבחנות ) , פרמנידס ( היש הנצחי חסר התנועה ) והרקליטוס ( עקרון אחדות הניגודים הדינמית ) — מבטאות בסיפוריו של בורחס שלושה מודלים של קיום אנושי בתוך הזמן . במודל של קראטילוס, קיומו של האדם בתוככי זרימת ההתהוות המוחלטת, חסרת ההבחנות, מעצב את גורלו הטראגי של אירנִיאו פוּנֶס בסיפור "פונס הזכְרן" . במודל הפרמנידי, הקיום הנצחי, המפלצתי בנייחותו הסטטית, מעצב את גורלם חסר...  To the book