הוורד לפרצלסוס

נמרים כחולים : סיפורים ועיונים ביצירתו של בורחס 32 האחר הביט בו בדאגה וקולו השתנה כאשר שאל : "אולם, אכן ישנה מטרה ? " פרצלסוס חייך . "אלו שמשמיצים אותי, והם רבים לא פחות מאשר טיפשים, טוענים שאין כל מטרה — ואותי הם מכנים שרלטן . אני מאמין שהם טועים, אולם אין זה מן הנמנע שאני משלה את עצמי . היטב אני יודע שאכן ישנה מטרה" . נפלה דממה ואז אמר האחֵר : "אני מוכן ומזומן לצעוד לצדך בדרך, גם אם נצטרך לצעוד יחדיו שנים רבות . הנח לי בטובך לחצות את המדבר . הנח לי להביט, גם אם מרחוק, בארץ המובטחת, אפילו אם הכוכבים ימנעו ממני להיכנס אליה . כל שאבקש הוא סימן ומופת בטרם נצא לדרך" . “מתי ? " שאל פרצלסוס, קולו נרגן . “כעת", ענה התלמיד בפסקנות עיקשת . הם החלו את שיחתם בלטינית, כעת עברו לדבר גרמנית . האורח הצעיר הניף את הוורד . “בכל מקום אומרים עליך שאתה מסוגל לשרוף ורד עד עפר ולהחזירו לקדמותו, באמצעות הקסם של אמנותך", אמר . "הנח לי לחזות בפלא הזה . אך זאת אבקש ממך, ובתמורה אקדיש לך את כל חיי" . “אתה פֶתי", ענה המאסטר, "אין לי שום צורך בפתאים . אני דורש מתלמידיי רק את האמונה" . “בדיוק משום שאינני פתי אני ד...  To the book