'בשפה ברורה ובנעימה קדושה' מקורות קבליים כעדי נוסח

משה חלמיש 622 סדור הרש"ש , ב, כח ע"ב ; סידור הרמ"ז , תשע"ו, עמ' קנד ; סידור האר"י , זאלקווא תקמ"א ; סידור ר' שבתי רשקובר , ברוקלין תשכ"א . נקדים ונאמר כי יש חיבורים שהמילה 'קדושה' כלל אינה מופיעה בהם . כך ב אור זרוע לר' דוד בן יהודה החסיד, כ"י הספרייה הבריטית ,771 דף 22ב ( מהדורת בן-ציון כהן, תשס"ט, עמ' 138 ) , וכן כ"י אוקספורד ,1624 דף 32ב . וכך משתמע מן הנוסח 'בשפה ברורה ובנעימה' הנמצא ב פירושי סידור התפילה 3 רשום עוד פחות לרוקח , ירושלים תשנ"ב, עמ' רעו . יתר על כן, ב שערי אורה מכן : 'להקדיש ליוצרם בנחת רוח וכולם כאחד עונים באימה' . לעומת אלה אין להוכיח דבר כאשר ר' משה בן מכיר משמיט את המילה 'קדושה' במקום מסוים : 'וצריך לומ' פ [ רשה ] הזא' [ = התמיד ] בשפה ברורה ובנעימה שתעלה 4 לנו במקום קרבן' . עיון במקורות מלמד כי יש המפסקים 'בשפה ברורה ובנעימה, קדושה כולם כאחד', ויש המפסקים 'בשפה ברורה ובנעימה קדושה, כולם כאחד' . לשוני זה יש ביטוי גרפי, בצורת הניקוד של המילה 'קדושה' — בחולם, בקיבוץ או בשורוק . מובן ששוני זה מהותי . הניקוד בחולם רואה במילה 'קדושה' תואר למילה 'בנעימה' . ואילו ההיקרו...  To the book