|
|
מונחי הספר ופירושם 1085 ההשתלשלות ) , ובהתפשטותו הוא יוצר עבור עצמו כלי הכלה , הקרויים כלים , וממלא אותם . האור הממלא את הכלים מוגבל ( ראו להלן — צמצום ) הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית, והכלים הם המעניקים לאור את צביונו המיוחד . למשל, אור הכתר קרוי על שם כלי הכתר המעניק לו את צביונו המיוחד . אחדוּת פשוטה ( קבלה וחסידות ) — אחדות שלא ניכרים בה פרטים כלשהם, אחדות ללא מורכבות, לעומת אחדות שאינה פשוטה, שניכרים בה פרטיה . באור אין-סוף מתקיימת אחדות פשוטה, משום שאור זה כולל את כל הפרטים, אף שהם אינם ניכרים בו . אַיִן ( קבלה וחסידות ) — כינוי לספירה בדרגה הגבוהה ביותר — ספירת כתר ( הקרובה לאחדות הפשוטה ) , או כינוי לשלב ביניים ארעי, בלתי-נתפס בחושים, בין שני דברים עוקבים ( למשל, בין זרע לנבט ) . מכאן שמושג האַיִן אינו מציין רִיק , אלא מצב שבכוח ומלאוּת . לעומת ה אַיִן , המונח יֵש ( חסידות ) מציין את העולמות הנסתרים מחושי האדם והעולם הנגלה לחושים, והם ה"יש", לפי החסידות המאוחרת . "יש" זה משמעו שעולמות אלו הם ממשיים וגדריהם ברורים, בניגוד לאַיִן שאין בו גדרים ברורים והוא נעלם מההכרה האנושי...
To the book |
|
|