|
|
נספחים 989 ואף היהודים, כל שהם שומעים הם קולותיהם השערורייתיים של האנטישמים העולבים בהם . הם [ = היהודים ] נוהגים כך מפני שפגיעותם מערפלת את שכלם . הם אינם מסוגלים להכיר בחוסר האונים של האנטישמיות, והם מתמקדים אך ורק בתוֹלדוֹתיה המזוויעות . הם יביטו בספקנות במי שאומר להם : ראו, עד כמה חסרות תוחלת הן תחבולותיהם של שונאי היהודים, ועד כמה מגוחכים הם כל מאמציהם . אוזני היהודים שומעות אך ורק את דבריו של תיאודור הרצל : בקרב האוכלוסין גְדלה האנטישמיות יום יום, שעה שעה, ובהכרח תוסיף לגדול, מפני שסיבותיה ממשיכות להתקיים ואין יכולת לסלקן . . . דומה, שגשוגנו יש בו דבר מה מגרה, משום שהעולם הורגל זה מאות בשנים לראות בנו את הבזויים שבעניים . בתוך כך אין מבחינים, מחסרון דעת או מתוך צרות מוחין, ששגשוגנו מחליש אותנו בתור יהודים ומטשטש את ייחודנו . רק הלחץ מצמידנו שוב אל הגזע העתיק, רק שנאת סביבתנו עושה אותנו שוב לזרים . וכך אנו הווים ונשארים, מרצוננו או שלא מרצוננו, ציבור היסטורי בעל השתייכות יחד מובהקת . אנחנו עַם — האויב, שלא ברצוננו, עושה אותנו לכך, כפי שהיה הדבר בהיסטוריה 2 תמיד . האנשים שאצלם מחול...
To the book |
|
|