ו. יהודים שמאמצים את האנתרופוסופיה

סוף דבר וכמה מסקנות 973 דוחים את היהדות בשמה של קִדמה כלל אנושית . הם אינם נותנים את הדעת על כך שביקורתו של שטיינר מכוונת גם אליהם, כיהודים, הואיל ומושאהּהוא צורת החשיבה היהודית ( לעיל, פרקים יד - טו ) , שממנה הם סבורים שנחלצו . את הנאמנות למורשת היהודית ולרצף הבין-דורי, שאפיינה חלק ניכר מבני דור המייסדים של מדינת ישראל, תופסים אנתרופוסופים אלה כתופעה מיושנת, כמו היהדות עצמה . הם לא באו לכלל הכרה שנאמנות למורשת היא ערך העומד 18 שואת היהודים במלחמת העולם השנייה לא הביאה אותם לבחון בפני עצמו . מחדש את השקפותיו של שטיינר, משום שגם את השואה הם מפרשים על פי הנרטיב האנתרופוסופי של ההיסטוריה שפועלים בה כוחות מונעי התפתחות ומלחמת החושך באור . זאת, מבלי שיבינו שהפניית עורף מצידם לאמונה אחת היא שהביאה להמרתה באמונה אחרת, שבאשר לה הם סוברים שהיא כוללת ידיעה מסוג אחר ( ידיעה המושתתת על חשיבה רוחנית [ לעיל, עמ' 116 , הערה 13 ] ) , והיא בבחינת מדע רוחני מתקדם . את אמונתם זו, שהאנתרופוסופיה היא בבחינת מדע רוחני מתקדם המאפשר להשיג ידיעה רוחנית, הם מבקשים להנחיל לאחרים כאמת לאמיתה . ישנם כאלה מחסידיו ש...  To the book