ג. פרשנותו של שטיינר לעשר הספירות שבקבלה

יהדות ואנתרופוסופיה 950 מבטו, מתברר על רקע כוונתו הכללית, שעולה גם מתורתו האנת', לראות בתורת הספירות את "חוכמת האדם" . שטיינר ביקש להעמיד גישה זו כחלופה לתיאוסופיה, שהתמקדה, לדעתו, יותר מדי בחוכמת האלוהות, ופחות מדי בחוכמת האדם ( לעיל, עמ' 124 - 125 ) . שטיינר מדבר אפוא בקבלה כפי שתורת 20 לכן, נקודת המבט של שטיינרהחסידות מדברת בה — כאנתרופולוגיה מיסטית . על הספירות בקבלה הולמת דווקא את תורת החסידות ( ולא את תורת הקבלה ) , 21 תורת החסידותש"הורידה" את תורת הקבלה אל חיי החולין של האדם בעולם . ( ששטיינר לא התייחס אליה כלל ) עוסקת יותר באדם, כשיקוף של מערכת הספירות בקבלה, ובעבודת האדם בעולם הזה — אידיאל העבודה בגשמיות ( בעולם הזה ) ואידיאל הדבקות המיסטי באלוהים . חלוקת הספירות לקבוצות . 1 22 שלוש הספירותבחלוקת הספירות נקט שטיינר שיטת חלוקה לשלוש קבוצות : העליונות, שלוש האמצעיות ושלוש התחתונות, ומתחתן הספירה העשירית, ספירת מלכות, שאותה קשר שטיינר בכוחות האדמה ( שטיינר, עץ הספירות שבקבלה, עמ' 203 , מהדורה גרמנית ) . שיטה זו מעידה שהוא ביאר את סדר הספירות על פי תורת האדם האנת' ( להלן ) . אומנם...  To the book