ד. רוחות טבע במקרא ובמקורות יהודיים המאוחרים למקרא

תפיסת שטיינר את המונותיאיזם היהודי 909 הכוכבים, אפשר להסביר כביטוי למגמה ידועה במקרא של דה-מיתולוגיזציה ( = הרחקת המיתוס ) . ייתכן שמחשבת המקרא מניחה זיקה בין הטבע — במשמע המיתי, של זיהוי תופעות וגורמים בטבע עם אלוהויות, ובין אלילוּת 42 הכוכבים . 2 . לא זו בלבד שהמקרא אינו מזכיר ישויות טבע, הוא גם אינו מדבר בטבע כשלעצמו — המושג " טבע " כלל אינו מופיע במקרא . אפשר להניח שהסיבה היא שהמקרא לא ראה בטבע ובחוקיו ממשוּת בפני עצמה . מקור המושג 43 בהשקפה שלדברים בעולם יש טבע , או מהות, משל " טבע " הוא ביוון, עצמם, כלומר, הם בעלי אפיונים המיוחדים להם . רק בימי הביניים חדר המושג ליהדות, כתוצאה מהשפעת הסביבה . 3 . עניינו העיקרי של המקרא אינו בטבע, אלא בהיסטוריה האנושית ובהנהגה האלוהית המתגלה בה ; התגלות אלוהים בטבע היא רק נספח להתגלותו 44 כך, גם בנוגע לסיפורי הבריאה, המניע של המקרא אינו תיאור בהיסטוריה . הטבע ותופעותיו, אלא עמידה על ראשית ההיסטוריה, שאף שהופיעה בתוך איתני הטבע, לא הייתה אלא פעולה ניסית של אלוהים, שאינו כפוף לטבע ולחוקיו . כך גם מעוניין המקרא בהמשך ההשתלשלות של גילוי אלוהים 45 בהיס...  To the book