ג. נרטיב גלות היהודים על פי היהודים עצמם

הוויכוח על גָּלוּתם של היהודים 763 מצרים היא חטא ותיקונה תשובה, תיקון ואחר כך הגאולה . התפיסה שה' אוהב את עם ישראל, והוא מייסרו בגלות דווקא בשל אהבתו, מצויה, למשל, במדרש רבה על ספר שמות : "'ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו' ( שמות א, א ) , הה"ד [ = הדא הוא דכתיב — זהו שכתוב, י . ק . ] ( משלי 11 מדברי יג, כד ) 'חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר'" ( שמות רבה א, א ) רבי צדוק הכהן מלובלין עולה עיקרון נוסף, ולפיו הגלות אינה רק בעיה שיש לפתור, כפי שמשתמע מהעיקרון של חטא שאותו יש לפתור, אלא שיש לה ערך חיובי בפני עצמו : "עיקר הגלות בשביל הגאולה [ . . . ] ד'אשר יאהב ה' יוכיח' ( משלי ג, יב ) , וכל ה לות היה רק כדי ל ו ל ולה ולק לת התורה " ( פרי צדיק, חלק ב, בריש פרשת שמות, עמ' א ) . כלומר רבי צדוק מתנה את קבלת התורה בהר סיני בגלות מצרים, בציינו שללא גלות מצרים לא הייתה ניתנת התורה . במקרא, אירוע גלות בני ישראל הראשון הוא ירידתם של בני יעקב למצרים . חיזוי גלות זו והבטחת השחרור ממנה הם חלק מדברי אלוהים לאברהם בברית בין הבתרים : "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִ...  To the book