ג. מאמרו של שטיינר: "רוברט המרלינג: 'הוֹמוּנְקוּלוּס' — אפוס מודרני בעשר מערכות"

יהדות ואנתרופוסופיה 582 יותר, שבהן נתן שטיינר ביטוי לעמדותיו על היהודים, כדי לאשש את עמדתי באשר לעקביות עמדותיו של שטיינר ב"שאלת היהודים" וביחסו ליהודים . אך נפתח בדברי שטיינר על חיבורו של המרלינג . רוברט המרלינג כמייצג פואטי של המפנה . 1 בהתפתחות האנושות בפתח מאמרו הפליג שטיינר בשבחיו של רוברט המרלינג, ומדברי השבח שלו ניכר שסבר שהמרלינג חש, בדומה לו עצמו, ב"דופק" של השליש האחרון של המאה התשע-עשרה, בהיותה תקופת מַעבר היסטורית ומטא-היסטורית, ובאתגרים שתקופה זו מציבה בפני החברה האירופאית : ייחודיותו של המרלינג באה לידי ביטוי במיזוג יוצא דופן של דמיון עשיר ושל עמקות היורדת לשורשם של דברים . לכן, דומה שמבין הפואטיים שבבני תקופתו, הוא היה הראוי ביותר לייצג תקופה זו . תקופתו של המרלינ הי עלת חשי ות היסטורית, כי ה התחולל מפנה משמעותי התפתחות ה נושות . העמקות שבה ניחן אפשרה לו לזהות בכל מקום ת הכוחות המניעים ת ה ירועים ההיסטוריים, ו ת הנוש ים החשו ים שעל הפרק . דמיונו היוצא מהכלל ממחיש את האירועים והנושאים הללו בשלל דמויות המשקפות את המשמעויות של זמנן, ובד בבד מעניק להן מלֵאוּת של חיים אינדיוו...  To the book