ב. "שאלת היהודים" בזמנו של שטיינר

יהדות ואנתרופוסופיה 540 בדיונים ב"שאלת היהודים" הועלו עמדות והצעות שונות ומנוגדות באשר ליהודים ולמעמדם הראוי באירופה . בצד הצעות לשילובם המלא בחברה האירופאית, דובר גם על הגירתם למחוזות רחוקים או על גירושם מאירופה . ההצעות השונות נקשרו בדעות על אופיים של היהודים ועל מאפייני הדת 3 חלק מההצעות הושפע מסטריאוטיפים נוצריים על היהודים, שחדרו היהודית . 4 אלו השתלבו בתורת הגזעים והתפתחותם, גם להשקפות מדעיות מודרניות . תורה שנפוצה אז בחוגים מדעיים ותיאוסופיים, והעמידה את בני אירופה במדרגת התפתחות גבוהה מזו של גזעים אחרים . היהודים נתפסו כמייצגים מובהקים של הגזע השֵׁמִי, שנחשב למפותח פחות מהעמים האירופאיים . בגרסה קיצונית יותר, היהודים נתפסו כגזע מעכב תרבות . השקפות אלו היו זרעי הפורענות של שואת היהודים במאה העשרים . במסגרת הדיון ב"שאלת היהודים" הועלתה השאלה — האם מצבם התרבותי של היהודים, תכונותיהם ומורשתם, מאפשרים את שילובם המלא בחברה המערבית ? בתוך כך הועלתה הסתייגות מהיהודים, בשל "נאמנותם הכפולה" . ב"נאמנות כפולה" זו היו היהודים, מחד גיסא, נאמנים לקבוצה שהשתייכו אליה מבחינה אתנית ודתית, ומאידך...  To the book